קשר מיוחד בונה הקב"ה עם אברהם אבינו. קשר שמבוסס בתחילתו על ההיענות המיוחדת של אברם העברי לשמוע קול גדול מאת ה' בציווי "לֶךְ-לְךָ" הראשון. לקריאה זו נענה אברם ביציאה לדרך, בהגעה לארץ חדשה ובהבנה שזוהי פתיחה של דרך חיים של שליחות שדרכה הוא בונה את חייו.

שנים אחר-כך, בסיום מסכת ארוכה של בריתות ושיח מיוחד בין אברהם לה', בניסיון האחרון בעשרת הניסיונות שומע אברהם אבינו בשנית את הקול המופלא שדורש "לֶךְ-לְךָ". בפעם הזו אברהם מלמד אותנו לא רק להיענות לקריאה במעשה ובקיום הצו אלא גם בהכרזה.
אברהם יוצא להליכה שיש בה ביטחון ואמונה ששלומו וחייו של בנו האהוב יצחק יישמרו וזוכה בברית ובשבועה בסופה של העקידה. קודם למעשה היציאה הוא מלמד אותנו להיענות בקול בהכרזה שמבטאת הבנה של אדם שחי חיים שהם שליחות:

"…וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי."  [בראשית כ"ב א]

סוד הנני לדורות נגלה בדברי אברהם. ומקולו במעשיו ובדרכו של אברהם אבינו. עוד לפני הניסיון האחרון התורה מלמדת אותנו את משמעות הבחירה המיוחדת באברהם וממנו בדורות שילכו אחריו מביתו:

"כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו" [בראשית פרק י"ח יט]

הידיעה היא למעשה ייעוד. לאברהם אבינו ולביתו אחריו ישנו ייעוד בעולם. הייעוד הוא לחיות חיים שיש בהם תכלית. שליחות שמבוססת מחשבה למען לשם מה אנחנו פועלים בעולם. וכדי להדגיש את הדרך ממשיך ה' ומציג את התכלית והייעוד להנכיח בכל עת את דרך ה' שהינה לעשות צדקה ומשפט. במעשים, במחויבות בהתנהגות אישית וכללית מוסרית ורוחנית. שליחות של איש אחד, של משפחה, של עם ושל דורות אחד דורות. בקול המענה הנני אנחנו עמלים לבסס עולם בדרכו של ה' עולם של צדקה ומשפט.

משה רבינו, בנאום הגדול לפני מותו, יעביר את לפיד הייעוד של אברהם אבינו לדור הכניסה לארץ הוא ישתמש בקריאה שמבטאת הסבר מרחיב של דרך ה' לעשות צדקה ומשפט:

"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱ-הֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱ-הֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱ-הֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ… רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק ה' לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם… כִּי ה'… הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד. עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה. וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. אֶת ה' אֱ-הֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ. [דברים י' יב-כ]

הבחירה של ה' בעם-ישראל מכילה את המטרה שראינו בדברי ה' על אברהם. לימוד ומעשה בדרך ה'. הגדולה והגבורה שבאות לידי ביטוי ביחס של חסד לעני ליתום ולאלמנה. משה רבינו מלמד אותנו ללמוד ממידותיו של הקב"ה, נעבוד אותו ונידבק במידותיו על ידי הליכה בדרכיו.

דרך של חסד צדקה ומשפט במבט חברתי, קהילתי, לאומי ואנושי למען הזקוקים לכך. אותם שזקוקים לחמלה ומעשה של חסד, כל אחד מאיתנו שזקוק ללמוד בדרכו של ה' להביט במבט שמחפש חסד וצדקה. ראשיתם ביתום בגר ובאלמנה אך בעצם כולנו זקוקים לחיות חברה כזו לבנות ולבסס את המדינה שלנו ככזו שניתן לממש בה את מידותיו של הקב"ה.

לימוד תורה בדרך הנני מבסס מערכת חינוכית שלמה שרואה לנגד עיניה לימוד תורה ומדעים וכלל מקצועות הלימוד שנובעים ממקור אחד מידותיו של ה'. לימוד ששואל שאלות גדולות, שמחזק את הסוגיות שיביאו את התלמידים ואת הבוגרים שלנו לחיות בדרך ה' של צדקה ומשפט. לימוד במרחב בימ"ד הכיתה ובפנימייה חברתית שמציבה עשייה עצמית סקרנות ורצון לצמוח ולפעול. להצטיין בחוזקות ולהרחיב יכולות שבאות מלימוד שפועל כדי שנוכל לצאת למעשים.
בימ"ד שמעמיק בלימוד ויוצא ממנו לחברה הישראלית על מנת ללמוד ממריבוי הפנים שבה והשפעתה הטובה של החברה על הלימוד האישי שלנו, ערכים מאנשים שפעילים בחברה ומקדמים אותה. וממנה בחזרה לבימ"ד להבין וללמוד מכל אדם בכל עת.
לימוד ומעשה שיביאו אותנו לחיים מלאי שליחות במדינת ישראל. חיים שיש בהם יכולת לקדם כל אחד כפי כוחו בדרך של צדקה ומשפט. בעשייה חברתית בתוך מערכת השעות ומתוך לימוד תורה שמציב עלינו ללמוד בכל עת ובכל מעשה את מידותיו של הקב"ה.
ולשמור את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט.

הרב אליכין בן-נון
ראש הישיבה